רבי ישעיה שטיינר היה רב ואדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה. 

התייתם מאביו כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. כל ימיו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא. לאחר שנפטר רבו הוכתר על ידי רבי מרדכי מנדבורנא כאדמו"ר מליסקא בהמשך עבר לקרסטיר שם החל להתפרסם כבעל מופתים ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע בעיקר כמכניס אורחים ובכך שהיה נותן צדקה לנזקקים גם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק. מסופר שגם לפני התקיעות בראש השנה, היה עומד וחותך עוגות ופורס אותן עבור הציבור. כששאלו אותו על כך, השיב: "הצדיקים הגדולים עוסקים כעת ברזין דרזין אבל אני יהודי פשוט, מתעסק בעניין 'לשובע ולא לרזון'…".
ידועה הסגולה להציב את תמונתו במקומות שסובלים ממכת עכברים.