נולד בשנת תקע"ט לאדמו"ר רבי שלמה לייב מלענטשנא. את עיקר חינוכו קיבל אצל אביו, ובשנות בחרותו נסע לכמה מצדיקי החסידות.
כבר בהיותו בן חמש שידכו אביו לבתו של רבי צבי מנחם מייזליש מקראקא. לאחר פטירת אביו סירב לקבל על עצמו את ההנהגה, אך הרבי מוורקא עודדו לקבל על עצמו את ההנהגה. כונה בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן".
התפרסם על שם ספרו "תולדות אדם" על התורה. נפטר בכ"ח בניסן תרל"ג ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה בחלקת הילדים.
רבי ישעיה שטיינר היה רב ואדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.
התייתם מאביו כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. כל ימיו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא. לאחר שנפטר רבו הוכתר על ידי רבי מרדכי מנדבורנא כאדמו"ר מליסקא בהמשך עבר לקרסטיר שם החל להתפרסם כבעל מופתים ורבבות חסידים באו לחצרו.
נודע בעיקר כמכניס אורחים ובכך שהיה נותן צדקה לנזקקים גם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק. מסופר שגם לפני התקיעות בראש השנה, היה עומד וחותך עוגות ופורס אותן עבור הציבור. כששאלו אותו על כך, השיב: "הצדיקים הגדולים עוסקים כעת ברזין דרזין אבל אני יהודי פשוט, מתעסק בעניין 'לשובע ולא לרזון'…". ידועה הסגולה להציב את תמונתו במקומות שסובלים ממכת עכברים.
הרמ"א חיבר חיבורים רבים בהלכה אך מפעלו הגדול, שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, הוא כתיבת ההגהות על "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, חשיבותו של חיבור זה היא בהתאמות שהוא עורך לפסיקות השולחן ערוך, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.
הרמ"א היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.